גם אם הימין ישיג רוב – דבר לא ישתנה

 

 

 

  

 67 מנדטים

 ששון ושמחה ב"מחנה הימין". האיחוד הלאומי והמפד"ל התאחדו למפלגה אחת. מאוחדת! כן, ככה סיפרו לנו: מפלגה מאוחדת. "מפלגה" מלשון פלגנות. "מאוחדת" מלשון אחדות. למרות הפרדוקס אצלם אפשר גם אפשר.

 אבל, כך או כך, אין ספק שהפוליטיקאים הללו הסבו קורטוב של נחת למצביעים המדוכדכים. אחרי קטיף ועמונה יש להם סוף-סוף תקווה.

 ואנו לא נרצה להשבית להם את השמחה.

 היום לא נטריד אותם בזוטות. לא נשאל אף אזרח כיצד הוא יכול להצביע בעד מפלגה שראשיה נשארו צמודים לכסא עד אשר סולקו משולחן הממשלה. לא נזכיר לתמימים את העובדה שבני אלון אפילו עתר לבג"ץ בדרישה לבטל את פיטוריו כשר. שר התיירות, צריך לציין. לא שר החוץ או שר הביטחון, ואפילו לא שר החינוך. סתם שר. כמו הירשזון.

 לא נבוא עמם חשבון על התנהלותם בכפר מימון. לא נטיל על כתפיהם את האחריות לכישלון ההתנגדות לזוועת הגירוש והעקירה, וגם לא נשאל מה הם עשו למען העקורים. כל השאלות הללו מנקרות ממילא בחלל האוויר. כל מי שמעלה בדעתו להטיל פתק כזה בקלפי לבטח כבר דן בהן ודש בהן בינו לבין עצמו.

 אנו נשאל שאלה אחרת. רק אחת! שאלה חשובה הרבה יותר! אלף מונים יותר!

 נניח לרגע שצבי הנדל טועה בהערכתו שהמפלגה החדשה תזכה בשבעה עשר (17) מושבים בכנסת ישראל. במקום הערכתו השגויה, נניח שיקבלו 27, או אפילו 37 או 47 מנדטים. נרחיק לכת ונניח שהאיחוד הלאומי-מפד"ל, בראשות בני אלון, יזכה לרוב מוחלט ויהיה בכוחו להרכיב לבדו ממשלה. כן רוב מוחלט,שאינו מצריך קואליציה. 67 מנדטים (ששים ושבעה ח"כים). בני אלון יהיה ראש הממשלה.

 מה יקרה אז? האם יש מי שמעלה בדעתו שרא"ל דן חלוץ יתייצב למחרת אצל אלון, יצדיע לו ויכריז בטקסיות ובחגיגיות הנהוגות בחיל האוויר: "הצבא ערוך ומוכן לפקודתך!" האם באותו יום יעברו מערכות המשפט גיור גלאט-כושר, או שמא יישארו גלאט-ברקוביץ? היש מי שסובר שיאמרו לנו: "קחו לכם את מערכת החינוך, עשו בה כטוב בעיניכם"?

 ודאי שכל זה לא יתרחש. יחס האליטות והאוליגרכיות אל הציבור הדתי והלאומי יהיה חמור אלף מונים ממה שהיה כלפי מנחם בגין, אפילו אחרי שבגין מינה (בעקבות התקף של פאניקה) את משה דיין לשר החוץ בממשלתו.

 התנהגותם כלפינו תהיה דומה יותר ליחס שהם מגלים היום כלפי החמאס. הם לא ירצו לראות בבחירה הליך לגיטימי שיש לכבדו. הם יעשו הכל כדי לסרס את רצון העם. "דמוקרטיה מתגוננת" יקראו לזה. מי שמסוגל לשסות קלגסים נגד ילדים בעמונה ולהורות להם לפצח את ראשיהם הרכים באלות, מסוגל גם לזה.

 אמריקה תתייצב לצידם של מבטלי הליך-הבחירה הישראלי כפי שהתייצבה באלג'יר לימין החונטה שביצעה שם את ההפיכה הצבאית. מיד עם היוודע העובדה שהתנועה האסלאמית גרפה את רוב הקולות – נתנו אור ירוק לביטול הבחירות. אותן בחירות שהם, האמריקאים, דרשו בתוקף לקיימן. (האמריקנים תומכים תמיד בהליך דמוקרטי, ומן הטעם הזה גם סייעו בידי גנרל אאוגוסטו פינושט להפיל את משטרו הדמוקרטי של סלבדור איינדה בצ'ילה, ותקצר היריעה אם נרצה להזכיר את כל המקרים שבהם נעצו חרב חדה בלב ה"דמוקרטיה").

 רסן השלטון יהיה בידינו רק אחרי ההתנתקות הבאה. כשאנחנו נתנתק מן האליטות והאוליגרכיות הרודות בנו, המשעבדות אותנו, הגוזלות מאתנו את ממוננו ואת ערכינו. המונעות מאיתנו לקיים את אמונתנו, את מצוות התורה. רסן השלטון בישראל יהיה בידיים אמונוית רק אחרי מאבק, אולי מלחמה, במי שאינו מבין שהגענו ארצה לקיים מדינה יהודית וסליחה, בלי "ו". סתם יהודית, בלי התואר השני שמצמידים לה מזה שלושים שנה.

 עד אז עלינו להינזר מכל השתתפות בבחירות שלהם. שלהם ולא שלנו. להתנתק. לבנות מערכות חלופיות. יש לנו חיילים שיאיישו את כל אותן המערכות וינהלו אותן ברוח יהודית: נוער הגבעות, נוער הגגות, נוער האמת והצדק! נוער הגבורה!

ומי שבכל זאת יתפתה ללכת להצביע, שיזכור בשעה שהוא מוסר את תעודת הזהות שלו לוועדת הקלפי, שהוא בעצם מכריז:
        "אני, משה מנתניה, שווה-ערך במדינה הזאת
המדינה שלי לפאטימה מקלנסווה. לי קול אחד ולה קול אחד."

 ויזכור גם שהוא מכריז באותה מידה:
        "אני מקבל את כללי המשחק שקבעתם, שלפיהם יהודי וגוי שווים בשעה שמחליטים מי ינהיג את המדינה היהודית ומה תהיה דמותה הרוחנית".

 אני לא אהיה שם!

  לתחילת הדף